מגמות ותופעות בקרב האליטה הבית ישראלית המתהווה

להשתחרר מתודעה כובלת

כשתרבות מצליחה להיחקק בתודעתם  של אנשים היא הופכת לטבעית, לחלופין, בלשונו של הפילוסוף היהודי תיאודור לסינג: כדי להפוך בן אדם לכלב צריך רק לקרוא לו מספיק זמן – כלב שכמוך.

תופעה זו נצפית במלוא חריפותה בקרב בית ישראלים – ישראלים יוצאי אתיופיה, ביחוד בקרב אלו שעברו תהליך אקולטורציה עוקר שורש, משכיח זיקה לעברם ויוצר שיכרון חושים להשתלב בחברה החדשה, תוך השלה מוחלטת של כל זכר לעברם.

כמה וכמה מאפיינים לדמותם של בית ישראלי או בית ישראלית, שהפכו את התרבות לטבע, את הנחות תרבותיות לתכונות מהותניות של קהילתם.

ראשית, רבים מאליטה הבית ישראלית המתהווה, זו שהפכה לסיפור הצלחה, מדקלמת את הסטריאוטיפים המיוחסים לקהילתה במאמרי דעה וראיונות טלוויזיוניים, ובאסיפות ההתרמה. אליטה זו מציגה את הנכשלות, החולשה ומסכינות של קהילה, לא כתוצאה בלתי נמנעת של קליטה כושלת, כי אם כמהותם הטבעית של אנשים שבאו ממדינה ומתרבות נכשלת. העובדה שלבית ישראלים החדשים אין שמץ של ידע או הבנה על אתיופיה, תרבותה ועל עבר קהילתם לא מפריע להם להשמיץ, כי הם חובשים את המשקפיים המערבים המתנשאים והשפוטים.

שנית, אליטה בית ישראלית המתהווה מדלגת על הקהילה שלה ומצטופפת בין האליטות הישנות בישראל באמצעות פגיעה אנושה באינטרסים החיוניים והכרחיים של הקהילה. למשל, חברי אליטה רבים מתנגדים להמשך עליה מאתיופיה, כי חבריה מתבוננים מנקודת מבטם של סוכני עליה המסורתיים מהחברה הקולטת. המבט הוא אותו מבט, אבל הנימוקים נבדלים במקצת. אם סוכני עליה המסורתיים התנגדו לעליה כיוון שלדעתם  עולה הרבה כסף למשלם המסים ולקופת המדינה, אליטה הבית ישראלית מתנגדת, כי העולים החדשים יזכירו להם את עצמם, ויבטלו את תהליך אקולטורציה עוקר שורש שעברו בהצלחה.

שלישית, האליטה הבית ישראלית המתהווה היא אליטה פסיבית, מגיבה לאירועים המתרחשים בחברה, אין בין חבריה אנשים יוזמים, הוגים דעה ויצרים את המציאות שלהם במחשבה. אפילו הפוליטיקאים הטובים ביותר מעלתם מסתכמת ביכולת שלהם להגיב, איש מהם מעולם לא זיהה חלל אידיאולוגי, ואיש מהם לא פעל למלא חלל זה בעשיה.

רביעית, אליטה בית ישראלית מתהווה היא חפה מכל יכולת להבין את חשיבות כינון אמצעי ביטוי תרבותיים עצמאיים וחופשים. אמצעי ביטוי שבהם יוכלו חבריה להגות מחשבה, לחלק רעיונות, לעודד, לגייס ולהפעיל אנשים לפעולה. הואיל ולא השכילו להכיר בכוחם המהפכני של אמצעי תרבות מטעם עצמם, אחדים מפרסמים מחשבתם באמצעי ביטויי כללים, שעוברים הכפפה והתאמה לסטריאוטיפים של הקהילה. מאמרים מעמיקים שאינם מתכתבים עם דעות קדומות, אינם זוכים לפרסום, לכן הכותבים עושים כל שביכולתם להתאים לתפיסות נפסדות ומזיקות.

חמישית, האליטה הבית ישראלית עוברת תהליך סינון מוקפד על ידי סוכני קליטה שונים בבואם לאייש תפקידים לשימור מורשתה של קהילתם. בעוד שמטרתו העליונה לכאורה של התפקיד המוצע, יכול להיות בהצהרה שימור והנחלת מורשת יהדות אתיופיה. אבל המועמד נבחן בשבע העיניים כדי לוודא שאכן עבר תהליך אקולטורציה עוקר זיקה לקהילתו, תרבותו (ראו, למשל, דרישות לתפקיד מנכ"ל למרכז מורשת יהדות אתיופיה, שליטה מליאה באנגלית היא חובה; ידיעת השפה האמהרית או טיגרית היא יתרון, רשות בלבד) ככל שהוא בור הארץ למורשתו, בז לתרבותו, ובכל מה שמעניין אותו להשאיר את עברו זיכרון עבר צורם, או מבע תרבותי מוקפא במוזיאונים, מסרב בכל תוקף לתחיית תרבותית בית ישראלית בארץ אבות, הוא יזכה בניקוד הגבוה ביותר למלא את תפקיד.

שישית, האליטה המתהווה חוצה את גבולות החברתיים של קהילתה מתוך ביזוי מנהגה ויחסי הכוחות בה בין המינים, אבל החצייה הזו רצופה אתגרים ומכשולים רבים. למשל, האישה האתיופית המצליחה רואה באימא שלה עבדת  של אבא, של הגבר, לכן היא בורחת, ככל שהדבר מתאפשר לה,  מגורלה של אימא שלה. אם מתמזל מזלה,  היא יפה ומשכילה או זוכה להכרה ציבורית, מתגשם החלום העליון שלה, חציית הגבולות החברתיים. נשואיה עם זכר אדם בהיר עור, מעביר אותה באחד לאזור גיאוגרפי ותרבותי שונה. אבל בחלוף זמן חוש השמיעה שלה מתחדד, היא רגישה להערות גזעניות והערכות מוגזמות מסביבתה. היא חשה נטע זר בביתה. הבגדים היוקרתיים, האיפור המוגזם, עידוד בן הזוג והילדים המעורבים, שיא מימושו של חזון כור החיתוך הישראלי, אינם מפצים על הפיצול הנפשי שנוצר. אותה אישה או גבר שחצו בהצלחה רבה את גבולות החברתיים, הם הדוברים הקולניים של הקהילה. אבל לאמיתו של דבר הם רחוקים כמרחק הארץ והשמים מקהילתם, אין להם שום הוויה משותפת, מלבד אפליה או גזענות שהם נתקלים בהם כיוון שיצרו דיסוננס קוגניטיבי קשה בקרב שכניהם.  

גור אריה יהודה - לזכור את העבר ולהתגאות בו

 ולבסוף, האליטה האתיופית הישראלית על כורחה מתקדמת במעמדה חברתי, כלכלי, תרבותי או פוליטי לא בתור שווים בין השווים, אלא באמצעות אפליה מתקנת. זוהי הטרגדיה הגדולה ביותר של אליטה זו, היא צריכה כל הזמן דחיפה, ההישגים שרשמה בכוחות עצמה אינם מאפשרים לנפץ את  תקרת הזכוכית המרחפת מעל ראשה. לפיכך ישראלי אתיופי המצליח ביותר אין לו את תחושת הצלחה המושלמת, גם כשהוא מצליח תמיד זוכר את הידיים שדחו בישבנו. העדפה המתקנת היא מכסה מצומצם מאוד, לכן התחרות בין אליטה האתיופית היא קשה, כי ההצלחה  לזכות בה, היא הדרך היחידה לתת ביטוי להשכלה ולכישורים שנרכשו בעמל רב.

בחלוף השנים כל הפרקטיות הפכו את האליטה הבית ישראלית לאפתית, נתונה לחסדיו של פטרון, המלווה, המציל והתומך. אבד כל יכולת להאמין כי אפשר להצליח בדרך שבה כולם מצליחים. אט-אט הגיעו רבים לחשוב הדרך החריגה, העקיפה, המתווכת, היא הדרך הראשית הפתוחה לברי מזל, הדרך הראשית, המקובלת שכל מלומד נכנס בה, היא דרך חסומה בעבורנו.

הגיע זמן להתעורר, האליטה הבית ישראלית צריכה, מוכרחה וחייבת לעבור מקהל פסיבי מגיב, לקהל יוזם וחושב; מקהל מדובב סטריאוטיפים ומנציח אותם, לקהל מקעקע, מפרק אותם, ויוצר מציאות חדשה המעצבת את הקיום שלה בישראל. מקהל הנדחק דרך הדלת הכניסה הצדדית, לקהל הפורץ את הדלת הראשית; מקהל כנוע, משועבד, לקהל גאה, הזוכר את עברו וגאה בהם; מקהל שמפרסם יצירות ומאמרי דעה באמצעי ביטוי דורשים עמידה בדעות קדומות, לקהל המכונן אמצעי ביטוי תרבותי עצמאיים, המאפשרים לבטא את עושרה התרבותי של קהילתו ואת מחשבתו בחופשיות על המציאות שבה הוא חי.

אם אליטה הבית ישראלית תעקור מתודעתה את תודעת הנחיתות שנחקה בה בתהליך אקולטורציה  עמוק, ותפעל לשחרורה, לעיצומה וחירותה, היא תהפוך תוך עשורים אחדים  למועילה לעצמה, לקהילתה ולחברה כולה.