אומרים שהקהילה בורכה במנה גדולה של תכונה בלתי מחמיאה - הכשלת בניה המוצלחים * יש לחשוף את זהות הכותבים ואת תוכן המכתבים כנגד מינוי רחמים אלעזר לשגריר ולקיים דיון ענייני בסוגייה
בפעם הראשונה בדברי ימיה של המדינה, משרד ממשלתי - משרד החוץ, מינה ישראלי ממוצא אתיופי לתפקיד חשוב.
רחמים אלעזר, שדר רדיו בכיר, שבעברו היה פעיל עלייה נמרץ ומשפיע עם עמיתו ברוך טגניה ז"ל, נבחר בהליך דמוקרטי, מתוך כמה וכמה מועמדים, לשמש שגריר ישראל באתיופיה.
המינוי היה שיחת היום בקרב ישראלים יוצאי אתיופיה, השמחה והגאווה היו גדולים. בייחוד הדור הצעיר ראה במינוי אור בקצה המנהרה, כי מדינת ישראל היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, שבה כל אדם מוכשר ומתאים, בלא קשר לשיוכו העדתי, יכול לאייש תפקידים רבי חשיבות והשפעה.
אולם בזמן שחברי קהילה רבים מתקשרים לאלעזר, מברכים אותו ומאחלים לו הצלחה בתפקידו החדש, במקביל קומץ ישראלים יוצאי אתיופיה שקדו בנבירה בעברו וכתבו מכתבים המטילים דופי בשמו, אופיו, ערכיו והתנהלותו. מכתבים אלה נשלחו למשרד החוץ, כדי לסכל את המינוי.
גורם בכיר במשרד החוץ צוטט (19.12.11) באתר "ביתא ישראל" אומר: "חלק מבני העדה ביצעו לינץ' ברחמים אלעזר". תוך זמן קצר, בעקבות הכפשת שמו, אלעזר הודיע כי הוא מוותר על התפקיד שהוצע לו.
המתנגדים למינוי עלולים להיות מונעים משיקולים אישיים ומצרות עין. למרבה הדאבה, אחד הגורמים המעכבים קבוצות מוחלשות לטפס בסולם החברתי-פוליטי, מעבר למגבלות שהחברה הכללית מציבה בפניהן, הוא המכשול שהן בעצמן שמות בדרכם של חברי הקבוצה המוצלחים. במקרים רבים קבוצות אלו מעדיפות שאדם מחוץ לקהילתן ימשול בהן, מאשר זה החולק את גורלן ומעמדן.
יש אומרים כי הקהילה בורכה במנה גדולה של התכונה הבלתי מחמיאה הזו - השמת אבן נגף בדרכם של בניה המוצלחים. יתכן גם כי גורמים פוליטיים מחוץ לקהילה הם אלה שהפעילו ועודדו את המועמדים המאוכזבים, מקורביהם או כל מי שיש לו עניין בטרפוד המינוי של אלעזר לתפקיד הנחשק.
אפשר גם כי כותבי המכתבים נגד המינוי היו מונעים משיקולים ענייניים ומקצועיים. אזרחים אכפתיים במדינה דמוקרטית דורשים ממנהיגיהם, מנציגיהם ובייחוד מאלה המיועדים למלא תפקידים סמליים, כגון נשיא המדינה או שגריר, להיות נטולים כל דופי במעשיהם, בהתנהגותם ובערכיהם, כדי שייצגו אותם ואת מדינתם בכבוד הראוי, במקצועיות ובאחריות.
היו דברים מעולם כי מועמדים למשרות ציבוריות חשובות הודחו מהמועמדות ואפילו ממלאי תפקידים בפועל הורדו מתפקידיהם, משום שלא עמדו באמות המידה הערכיות הדרושות למילוי המשרה. מתנגדים מסוג זה יש לברך על דאגתם להפקיד תפקידים ציבוריים בידיים נקיות.
מקובל כי המוחים נגד מינוי איש כזה או אחר לתפקיד ציבורי מבטאים את התנגדותם בריש גלי ומנסים להשפיע על דעת הקהל ועל מקבלי החלטות, כי האיש המיועד לתפקיד אינו מתאים, ולא מסתתרים מאחורי מכתבים אנונימיים.
בה בעת, המועמדים המוכפשים משתמשים בכל הדרכים החוקיות האפשריות העומדות לרשותם ונאבקים הן כדי לטהר את שמם המוכפש והן כדי לזכות במשרה הנכספת, ולא ממלאים את פיהם מים.
חשוב להדגיש כי רחמים אלעזר נבחר להיות שגריר ישראל באתיופיה ולייצג את כלל אזרחי מדינת ישראל, ולא רק את הישראלים יוצאי אתיופיה. לפיכך, אזרחי ישראל זכאים לדעת את זהות כותבי המכתבים ואת תוכן ההאשמות.
כל עוד זהות הכותבים ותוכן מכתביהם נותרים מוסתרים מעיני הציבור, עולה שאלה קשה הנוגעת לכוונות ולמניעים האמיתיים של משרד החוץ. מכאן יוצאת קריאה: יש לחשוף את זהות הכותבים ותוכן מכתביהם ולאפשר לאזרחי ישראל לנהל דיון ענייני ומעמיק בסוגייה ולהכריע. ואם לא, אזי למנות מייד את אלעזר לשגריר ישראל באתיופיה.
