יום ראשון, 1 במרץ 2015

מנהיגים חד-פעמיים

מדוע חברי הכנסת מהקהילה נוטים להתאדות מהחיים הציבוריים בתום קדנציה אחת?  
בשנים האחרונות טובי בניה ובנותיה של הקהילה מצליחים להשתלב בפוליטיקה הלאומית בשיעורים מרשימים. מאז שפתח אדיסו מסאלה את שעריה של כנסת ה-14 בשנת 1996, ונפלט מריר מהפוליטיקה, ישבו בספסלי הכנסת שלמה מולה, אללי אדמסו, הרב בהיינה מזור, שמעון סולומון ופנינה תמנו שטה.
מסאלה היה פעיל חברתי מוכר ומוערך בקהילה, שהוביל בין היתר את המאבק הגדול והחשוב נגד מד"א בפרשת השמדת מנות הדם. שאר הח"כים היו יקירי הממסד, מי יותר ומי יותר, כאלה שהצליחו לרקום מערכת יחסים נפלאה עם אישי ציבור משפיעים בחברה הישראלית.
פעילים חברתיים נמרצים, שמקדישים את מיטב זמנם ומרצם לקידום הקהילה, מוצבים במקומות בלתי ריאליים. כאילו פועל נגדם איזה כוח צנטריפוגלי, הם נפלטים ממרכז העצבים של הפוליטיקה, מושלכים לשוליים, ונגזר עליהם לחכות עד הבחירות הבאות, אם לא לומר עד ביאת המשיח.
כוחם של הפוליטיקאים מהזן הראשון, שדוברים אמהרית רהוטה, חשים את רחשי ליבה של הקהילה ופועלים למענה, הולך ונחלש. הם עתידים להיעלם מהמפה הפוליטית.
נוכח דימויה ומצבה הסוציו-כלכלי הירוד של הקהילה, עולה צורך בפוליטיקאים הפועלים למענה ובשמה.  הפוליטיקאים החדשים דוברים עברית בלי מבטא ומעורים בתרבות המקומית. אולם הם מדברים אמהרית עילגת ומזוהים בצורה רופפת עם קהילתם ותרבותה המקורית.
כוחם הולך ומתעצם, הם עכשוויים ועשויים בעתיד הקרוב לאייש תפקיד חשוב בממשלה. זה עניין של זמן עד שנראה שר או שרה ממוצא אתיופי. 
הפוליטיקאים מהדור הישן ועמיתיהם מהדור החדש חולקים גורל משותף: הם מגיחים לשמי הפוליטיקה הישראלית בזכות המנדטים, השריונים ובזכות עצמם ופעילותם, אך בתום קדנציה אחת רובם מתאדים מהחיים הציבוריים.
כמה וכמה גורמים אחראים להיעלמותם. ראשית, הם היו חלק מתופעה חברתית. פתאום קמים אנשים פופולריים, מקימים מפלגה, מבטיחים להפוך את ישראל לגן עדן עלי אדמות וזוכים למנדטים רבים. מפלגות אלו נוטות לאבד מכוחן, וחברי כנסת רבים נפלטים מתוכן. הפוליטיקאים בני הקהילה הם בין הראשונים לאבד את הכיסא.  
במפלגות גדולות נערכות בחירות מקדימות, שבהן חברי המפלגה בוחרים מספר מצומצם של מועמדים. כל מועמד משקיע כסף גדול כדי לשכנע את הבוחרים. אינטרסים ומאבקי כוחות מטים את תוצאות הבחירות. 
חברי המפלגה הזכאים לבחור את המועמד שלהם עושים חשבונות מדוקדקים. במשחק כוחני ואינטרסנטי מעין זה, נציגי קבוצות מוחלשות לעיתים נדחקים הצידה.
קרש ההצלה הוא מקומות משוריינים, אבל השיקול המרכזי של ראש המפלגה הוא  כמה בוחרים פוטנציאלים עומדים מאחורי המועמד, ולא דאגתו לקהילה.   
הפוליטיקאים החדשים מהקהילה טרם שכחו את אופוריית ההצלחה ועדיין לא למדו את אמנות ההישרדות הפוליטית, וכבר הם שומעים את צלצולי הבחירות. החשש גורם  להם להגיב בדרכים מגוונות. המפוכחים ביניהם אורזים את חפציהם ועוזבים את הכיסאות הממגנטים. יש הנכנסים למגננת הישרדות, מפזרים לכל אוזן שומעת את הצלחותיהם בקדנציה הקצרה ואת שאיפותיהם הפוליטיות העתידיות, או מחפשים פטרון פוליטי חדש. אחרים מבטאים מרירות קורעת לב בחוסר השלמה עם היפלטותם האפשרית מהפוליטיקה ומפזרים האשמות לכל עבר.  
עם השנים חילחלה ההכרה בקהילה כי השתתפות בניה ובנותיה בפוליטיקה הלאומית תחולל שיפור בדימויה ובמצבה. בפועל מוזנקים נציגים עלומים לפוליטיקה, בזמן שנציגים מוערכים מתנוונים בספסלים האחוריים בכנסת או ממתינים לצלצול מראש מפלגה תורן.
הקהילה רשאית לצפות לפוליטיקאים שביום מן הימים יצמחו מתוכה, ימלאו חלל אידיאולוגי, יסחפו את ציבור בוחריהם ויבטיחו את מקומם בפוליטיקה הישראלית.

בינתיים מוטב כי אלה המוזנקים למגרש הפוליטי לא רק יפעלו במשכן הכנסת, אלא גם יביאו לידיעת הציבור את הישגיהם טרם הישמע צלצולי הבחירות המבהילים, ולו כדי להישאר במגרש הפוליטי יותר מקדנציה אחת. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

השפעותיו המאוחרות של הקולוניאליזם האיטלקי באתיופיה

  מאמר שלישי בסדרה ( מאמר ראשון ; מאמר שני ) האתיופים החל ממנהיג  רם המעלה וכלה באזרח הפשוט ביותר, יודעים לספר כי אתיופיה היא המדינה העצמא...