להגן על הגשר לשילוב חברתי - להפסיק קורסים ייחודים לחיילים ישראלים יוצאי אתיופיה

הכוונות הטובות של צה"ל לעודד חיילים ממוצא אתיופי לצאת לקצונה הולידו תכנית פגומה: הערכה חיצונית נפרדת * קליטה מחריגה מטפחת סטריאוטיפים ומנציחה מסכנות 

במשך תקופה ארוכה צה"ל סופג ביקורת נוקבת מפי אישי ציבור בקהילה ומחוצה לה  בשני נושאים מרכזיים: ייצוג יתר של חיילים כהי עור בכלא וייצוג מועט בקהילת הקצינים.

ביקורת זו החריפה בשנתיים האחרונות, הודות להימצאותם של ח"כים שמעון סולומון ופנינה תמנו-שטה בעמדת השפעה. הם  יזמו או השתתפו בדיונים אשר עסקו בהשלכת חיילים ממוצא אתיופי אל הכלא בשיעורים ניכרים ובהדרתם מהנבחרת הצה"לית – הקצינים.

ראשי הצבא לא רק הגיבו באיחור משווע לביקורת, אלא גם סיפקו פתרון פגום ביסודו, אשר מנמיך את רמת האינטליגנציה של כלל נוער המתגייסים ממוצא אתיופי. במקום למצוא פתרונות יצירתיים בשורות הצבא, צה"ל מחריג חלק מחייליו ומתכוון לשלוח אותם לעשות בחינות הערכה בגופים אזרחיים, כגון מכון פוירשטיין.

אפילו אם בבסיס הפתרון הצה"לי מונחת כוונה חיובית - העלאת מספר הקצינים, בטווח הארוך הפתרון עלול להזיק קהילה ולצבא יותר מאשר יועיל להם.

ראשית, הפתרון נולד מתוך ראייה נפסדת שמסווגת את כל המתגייסים מבני הקהילה כקבוצה הומוגנית נחשלת, שיש להעריך את רמת האינטליגנציה של חבריה במסגרות אזרחיות נפרדות.

ראייה פשטנית ומכלילה מעין זו אינה לוקחת בחשבון את העובדה כי רוב הנוער המתגייס היום הוא יליד הארץ, שהתחנך במערכת החינוך הישראלית, ואף מקבל הלם תרבותי, לא לברכה כמובן, בעת ביקור בארץ המוצא של הוריו. 

שנית, הפתרון פגום משום שהוא סותר את שינוי המגמה המסתמן בדרכי שילוב בני הקהילה בחברה. אפילו רשויות המדינה, הידועות בראיית ישראלים יוצאי אתיופיה כחטיבה אחת, הפנימו סוף כל סוף כי ראייה מכלילה וקליטה מחריגה אינן מביאות את הקליטה המוצלחת המיוחלת, כי אם מטפחות סטריאוטיפים, מנציחות מסכנות ויוצרות סביבה אנושית מוחלשת ומודרת.

שלישית, שיעור מועט של קצינים כהי העור הוא לא הבעיה היחידה בצה"ל. גם אותם הקצינים הבודדים שעברו בהצלחה את המשוכה הראשונה, מבחני ההערכה, רובם ככולם נתקעים בדרגן סרן, ואינם מטפסים בסולם הדרגות בקצב ובשיעור דומה לעמיתיהם הלבנים.

היציאה לקורס קצונה וקידום בסולם הדרגות הם לא רק פונקציה של רמת אינטליגנציה, הם בעיקר פונקציה של שיוך עדתי, אינטרסים הדדיים, כוחות אידיאולוגיים ואחרים, הרווחים בצה"ל כמו גם בחיים האזרחיים. 

רביעית, העובדה שצה"ל רואה את החיילים כהי העור כיחידה אחת, שצריכה לעבור הערכה ייחודית, עשויה להסביר, במידה מסוימת, את מיעוט הקצינים מבני הקהילה. למשל, מפקד פלוגה ששולח לקורס קצינים חייל ממוצא אתיופי, עלול לחשוב כי הוא סגר את הפינה האתיופית, ולא ישלח לקצונה עוד חייל מקבוצה זו. זהו התרגום המעשי המוחשי והמובהק ביותר של הראייה הפשטנית והמכלילה.

אם באמת ובתמים צה"ל חפץ להגדיל את שיעור הקצינים בקהילה, הוא חייב למצוא פתרונות יצירתיים בתוכו. הוא חייב לקדם את הקצינים בסולם הדרגות בשיעור דומה ליתר הקבוצות בחברה. הוא חייב להנחות את המפקדים לזהות כישורים ואיכויות בכל אחד מהחיילים, ולזנוח את הראייה הפשטנית והמכלילה.

חשוב מכל, צה"ל חייב להפנים כי עריכת מבחנים במסגרות אזרחיות עלולה לפגוע פגיעה אנושה במוטיבציה של צעירים ממוצא אתיופי להתגייס לצה"ל. הנוער בישראל משרת בצבא לא ממניעים פטריוטיים בלבד, אלא גם מתוך שאיפה להשתלב בחיים האזרחיים. אל לו לצה"ל לפגוע בגשר המרכזי, אם לא היחיד, העומד לחיילים בני עולים להשתלב בחברה הישראלית.

የኅብረተሰባዊ ተዋኅዶ ድልድይን መጠበቅ

የእስራኤል መከላከያ ኃይል ኢትዮጵያውያን ይሁዲ ወታደሮች የመኰንነት ኮርስ እንዲቀላቀሉ የነበረው ዓላማ እንከን የበዛበትን ዕቅድ ፈጥሯል

በግርማው መንግሥቱ

 የእስራኤል መከላከያ ኃይል በሁለት ጉዳዮች ዙሪያ ከኢትዮጵያውያን ሆነ ከሌሎችም አካላት ኃይለኛ ወቀሳ እየተሰነዘረበት ነው። ይኸውም ብዙ ኢትዮጵያውያን ወታደሮች እስረኞች መኖራቸው ሲሆን በተቃራኒው ደግሞ የኢትዮጵያውያን መኰንኖች ቁጥር ዝቅተኛ መሆኑ ነው። የመከላከያው ክፍል ለትችቱ መልስ የሰጠው ዘግይቶ ሲሆን ያቀረበው መፍትሔ ደግሞ ከመሠረቱ የተዛባና እንደዚሁም የኢትዮጵያውያን ምልምል ወታደሮች አስተሳሰብ ደረጃ ዝቅ አድርጐ የሚያይ ነበር። በተጨማሪም በዚያው በወታደሩ ክፍል ውስጥ ፈጠራ የተመላባቸውን መፍትሔዎችን በማግኘት ፋንታ ምልምል ወታደሮቹ በሌላ ውጫዊ አካላት የተዘጋጁ ፈተናዎችን እንዲፈተኑ መላካቸው ነው።

   ምንም እንኳን የመከላከያው ክፍል መፍትሔ ሐሳብ ከመሠረቱ ጥሩ ቢሆንም፣ በረጅም ጊዜ ደግሞ መፍትሔው ኢትዮጵያዊውን ኅብረተሰብ ብቻ ሳይሆን የመከላከያውንም ክፍል በመጥቀም ፋንታ የሚጐዳ ነው። ይሄ መፍትሔ የተዘጋጀበት ምክንያት ሁሉንም ኢትዮጵያውያን ምልምል ወታደሮችን እንደ አንድ ቡድን አድርጐ ስለሚያይ ነው። ይህ ሁሉንም በአንድ ዓይን የሚያየው የተዛባ አመለካከት አብዛኞቹ ምልምል ወታደሮች እስራኤል አገር መወለዳቸውንና እዚህ አገር መማራቸውን እንኳን ከግምት ያስገባ አይደለም። በመሆኑም የወታደሩ ክፍል ያቀረበው መፍትሔ ሐሳብ አሁን ወጣቶቹ በኅብረተሰቡ ውስጥ እየተዋሃዱ ያሉበትን ሂደት ያላገናዘበና ሂደቱን የሚቃረን ነው። ሌላው ቀርቶ የሀገሪቱ ባለሥልጣኖች አጠቃላይ የሆነ አመለካከትና ልዩ የሆነ የ“ቅሊጣ” ሥርዓት ችግሮች እንዳሉበት ዘግይተውም ቢሆን ተገንዝበውታል። ይህ ያረጀና “ስቴሪዮቲፕ” አመለካከት እንዲፈጠር የሚያነቃቃ፣ ምስኪንነት እንዲቀጥል የሚያደርግና ደካማ ሰብአዊነትን የሚያበረታታ ነው። በእስራኤል መከላከያ ውስጥ ያለው ችግር ጠይም ቆዳ ያላቸው መኰንኖች አነስተኛ ቁጥር ብቻ አይደለም። እነዚህ ጥቂት መኰንኖች የጦር ኃይሉን ፈተና በተሳካ ሁኔታ ቢያልፉም የማዕረግ ዕድገትን በተመለከተ ግን ከነጮቹ ጋር እኩል በሆነ ሁኔታ አይደለም ዕድገት የሚያገኙት።  

    የመኰንነት ኮርስ መቀላቀልና የማዕረግ ዕድግት ማግኘት ከዕውቀት ደረጃ ጋር ብቻ የተያያዘ ሳይሆኑ የማኅበረሰብ አባልነትን፣ የርስ በርስ ጥቅም፣ የርዕዮተ ዓለም (“አይዲዮሎጂ”) ኃይሎችንና ሌሎችንም ያቀፈ ነው። እነዚህ ነገሮች ያሉት በመከላከያው ሠራዊት ውስጥ ብቻ ሳይሆን በሲቪሉ ጭምር ነው። የመከላከያ ኃይሉ ጠይም ቆዳ ያላቸውን የሚያየው እንደ አንድ ቡድን አድርጐ መሆኑ ለምን ከኢትዮጵያውያን ውስጥ ብዙ መኰንኖች እንዳልወጡ ያብራራል። አንድ የሻምበል (“ፕሉጋ”) አዛዥ ለመኰንነት ኮርስ አንድ ኢትዮጵያዊ ወታደር ከላከ ኮታውን ያሟላ አድርጐ ስለሚያስብ ሌላ ኢትዮጵያዊ ለመኰንነት ኮርስ አይልክም።

   እውነትም መከላከያው ኃይል የኢትዮጵያውያን ጦር መኰንኖችን ቁጥር ከፍ ለማድረግ ዓላማ ካለው ከራሱ ውስጥ የፈጠራ መፍትሔዎችን መፈለግ አለበት። እንደዚሁም የኢትዮጵያውያን ጦር መኰንኖች ማዕረግ ዕድገት ደረጃ ከሌሎቹ ጋር የተመጣጠነ መሆን አለበት። እንደዚሁም የጦር አዛዦች የእያንዳንዱን ወታደር ልዩ ችሎታ ለይተው በማወቅ አጠቃላይ አመለካከታቸውን እንዲተው መመሪያ እንዲሰጣቸው ያስፈልጋል። በሲቪል ውስጥ የሚዘጋጁ ፈተናዎች የወጣት ኢትዮጵያውያንን ተነሳሽነት በከፍተኛ ሁኔታ የሚጐዱ ሊሆኑ ይችላሉ። አንድ እስራኤላዊ ወጣት በጦሩ ውስጥ የሚያገለግለው በሀገር ፍቅር  ብቻ ተነሣሥቶ ሳይሆን ቆይቶ በሲቪሉ ኅብረተሰብ ውስጥ ለመዋሃድ ጭምር ነው። የመከላከያው ኃይል ይህን ማዕከላዊ የሆነ ድልድይ መጉዳት የለበትም። ምክንያቱም በእስራኤል ኅብረተሰብ ውስጥ እንዲዋሃዱ የሚያደርገው ብቸኛ ድልድይ በመሆኑ ነው።