"נשים מחפשות גבר משכיל עם ראש פתוח. הגברים אומרים שהם רוצים אישה עם לב טוב"
"אני
רואה חשיבות בשימור מנהגים, אבל רוב הצעירים לא מבינים את הלוגיקה בספירת שבעה דורות,
וגם לא אכפת להם"
מחפשים בן או בת זוג לנישואין? הארגון
ההתנדבותי "שבעה דורות" מקיים מפגשי פנויים-פנויות לצעירי הקהילה * אחרי
סדרת דייטים מהירים, בוחרים עם מי רוצים להיפגש שוב * את בירור קשרי הדם משאירים
למשפחות
בימי זוהרם
קסים וזקנים מקובלים בקרב יהודי אתיופיה היו מודל לחיקוי לדור הצעיר. הצעירים קיבל
בכניעות ובצייתנות את המנהגים המועברים מדורות קודמים, למשל ספירת שבעה דורות של קשרי
דם בין בחור ובחורה המועמדים להינשא.
אותם אבות,
זקנים מקובלים או משדכים מסורתיים, היו האחראים הבלעדיים, לאחר בירור קרבת הדם, להחליט
האם הנערה והנער יבואו בברית הנישואין או לא.
באמצעות פיקוח
קרבת דם בין המועמדים להינשא עד שבעה דורות, המשדכים המסורתיים לא רק שמרו על גבולות
המשפחה והקרובים, אלא הרחיבו את לכידות הקהילה כולה. נער שנישא לנערה בכפר מרוחק בהכרח
היה קושר את כפרו, שחלק ניכר מתושביו קרובים זה לזה בקשר דם, לכפר של זוגתו.
אולם זמן קצר
אחר הגעתם לישראל המשדכים המסורתיים משכו את ידם ממלאכת השידוך והותירו את הדור הצעיר
חופשי ומבולבל. בעבור צעירים, בייחוד צעירים חילונים, התמוטטות מוסד השידוך בישר את
עידן חופש הבחירה של בני זוג לפי הטעם והרצון. בעבור צעירים הנחבאים בתוך כותלי הבית
מטעמי דת או מטעמים אחרים, עלה מפלס הדאגה, שמא בהיעדר גוף משדך והיעדר יכולת אישית
ליצור קשר זוגי יזום, יגמרו את החיים בודדים בעולם.
מתן זרה, בן
29, נשוי ואב לשלושה, היה בין הראשונים לזהות את המצוקה והמבוכה בקרב הצעירים. הוא
ועמיתיו הקימו את ארגון "שבעה דורות", שמתעתד לתת מענה לתפקידים שמילאו הגורמים
המשדכים המסורתיים.
זרה מספר כי
הרעיון להקים ארגון שידוכים נולד בעקבות פגישה עם חבר תלמיד ישיבה, שהתקשה למצוא בת
זוג מתאימה. "המקרה שלו מאוד צעיר אותי. באותו יום פגשתי חבר אחר, בשם סטוטאו, ושנינו דנו בנושא ומייד העלינו רעיון ליצור
פלטפורמה, שבה אנשים יוכלו לפגוש בת או בן זוג אפשריים".
אף שזרה ועמיתיו
מכנים את ארגון השידוך שלהם "שבעה דורות", הם לא מתיימרים לתת שירותים הקשורים
בבירור קרבת הדם בין זוגות פוטנציאלים. הם משאירים את מלאכת הבירור לזוגות עצמם ולמשפחותיהם.
הם רק יוצרים מקום מפגש ומעניקים שירותי הדרכה ליצירת זוגיות.
כיצד אתם
משדכים בין האנשים שמחפשים נפש תאומה?
צילום: גדעון אגזה (למצולמים אין קשר לכתבה) |
"המפגשים
שלנו מורכבים מארבעה חלקים. ראשית, אנו חושפים את הבאים להרצאה מפי רב או איש מקצוע
אחר בנושא זוגיות. שנית, אנחנו מחלקים את הבאים
לשלוש-ארבע קבוצות קטנות, ומקיימים סדנה קבוצתית, שבמסגרתה הם דנים על בחירת
בני הזוג, שימור הקשר הזוגי והובלתו לנישואין.
"שלישית,
מושיבים כל אחת מהבנות ליד שולחנות הפזורים לאורך האולם. אחר כך מורים לבחורים לגשת
לשולחנות ולשוחח עם כל אחת מהבנות במשך 7-6 דקות. בתום סבב המפגשים, הבנים והבנות מעבירים
לנו טופס שבו הם רושמים את העדפותיהם.
"בסופו
של דבר צוות 'שבעה דורות' מנתח את הנתונים ומשווה בין ההעדפות. אם אנחנו מוציאים העדפה
הדדית בין בחור ובחורה, מיידעים אותם ובהסכמת שניהם מעבירים מספרי טלפון להמשך טיפוח
הקשר".
מה קורה
אם האהבה חד-סטרית, נניח שהבחור מתעניין בבחורה, אבל היא לא מתעניינת בו?
"אנחנו
פונים לאותה בחורה שהבחור רוצה בה ושואלים אותה אם היא רוצה לתת הזדמנות לקשר בין השניים
להתפתח. רק אם היא מביעה הסכמה מלאה, אנחנו מוסרים את מספר הטלפון שלה".
מה מחפשים
הצדדים השונים בבני הזוג הפוטנציאלים?
"נשים
מחפשות גבר עם ראש פתוח, אחד שיוכל לשאת בגידול ילדים, בניית בית וחיי שותפות. הנשים
מעדיפות גברים משכילים, לאו דווקא משיקולים כלכליים, אלא הן חושבות שגברים משכילים
פחות שומרים על מנהגים מסורתיים, כמו חלוקת תפקידים בין אישה לגבר. נשים משכילות לא
רוצות להיפגש ולא רוצות להתחתן עם גברים לא משכילים.
"לעומת
זאת, הגברים באופן מפתיע אומרים שהם רוצים אישה עם לב טוב. זהו מוטיב שחוזר על עצמו.
אולי זה נשמע קצת ילדותי, אבל אני חושב שהם מתכוונים לנשים לא קנאיות, או נשים שלא
מדווחות על סכסוכים לשלטונות".
איך אתם
מבטיחים שכל מי שמגיע למפגש באמת מחפש זוגיות, ולא מתחזה?
"כשפונים
אלינו אנשים, אנחנו מנסים לוודא שהם לא רמאים. המפגש מאפשר לנו לעשות את תהליך הזיהוי
והסינון. עד עכשיו לא קרה לנו מקרה של רמאות. אנשים מגיעים אלינו כדי למצוא בת או בן
זוג לעתיד".
אפשר להניח
שהמשתתפים במפגשים מסוג זה לא ירצו בדרך כלל להיחשף ברבים. כיצד אתם מבטיחים סודיות?
"בהתחלה
חששנו שלא יגיעו משתתפים, מאותה סיבה שאתה מדבר עליה. אבל הצלחנו להסיר את הסטיגמה,
את הטאבו. אחרי מפגש או שניים המשתתפים היו פתוחים, ראו במפגש חוויה נעימה".
מה נחשבת
הצלחה בפעילות?
"המטרה
המרכזית שלנו היא שהמשתתפים יגיעו לנישואין. אנחנו מכירים זוגות שיצרו קשר וממשיכים
להיפגש, אבל עדיין אין לנו זוג שנישא. אנחנו בתחילת הדרך, רק שבעה חודשים פועל הפרויקט".
מה האתגרים
הניצבים בפניכם?
"אחרי כל מפגש אנחנו מפיקים לקחים כדי להשתפר. הבעיה המרכזית היא שהפרויקט הזה מופעל בהתנדבות. מטבע הדברים למתנדבים יש פחות זמן להשקיע. אבל זה גם יתרון, כי אנחנו לא עובדים בשביל הרווח הכספי".
למה בחרתם בשם "שבעה דורות"?
"אחרי כל מפגש אנחנו מפיקים לקחים כדי להשתפר. הבעיה המרכזית היא שהפרויקט הזה מופעל בהתנדבות. מטבע הדברים למתנדבים יש פחות זמן להשקיע. אבל זה גם יתרון, כי אנחנו לא עובדים בשביל הרווח הכספי".
למה בחרתם בשם "שבעה דורות"?
"אנחנו
משתמשים בשם באופן אירוני. אני רואה חשיבות בשימור מנהגים, אבל חושב שרוב הצעירים
לא מבינים את הלוגיקה בספירת שבעה דורות וגם לא אכפת להם. אנחנו ערים למציאות של הבנים
והבנות, שרוצים להתחתן אבל נתקלים בכל מיני קשיים, כתוצאה מהמציאות החברתית בישראל.
אנחנו רוצים לתת פתרון לבעיה זו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה