קס מנטסנוט ממו מקרית גת הקליט את התפילות שנשא בעל-פה קס מנשה זמרו ז"ל * כעת יוצא לאור "ספר הכהנים" בן
1,000 העמודים עם כל תפילותיו * האם זו פגיעה במסורת התפילה, או הדרך היחידה לשמר
את הזיכרון?
מאת גרמאו
מנגיסטו
 |
קס ממו: הספר מכיל 2,000 שנות היסטוריה של אבותינו
|
כמו אבות אבותיו
באתיופיה, קס מנטסנוט ממו התפלל תפילות געז ודימיין את היכל המקדש. כיום הוא חי בישראל,
וכסמל לערגה לירושלים בנה בקרית גת בית מוקף בחומת אבן, תזכורת לכותל המערבי. הוא
גם העלה על הכתב את התפילות שאבות אבותיו הגו בעל-פה יום וליל במשך אלפי שנים, בהיעדר
ספרי תפילה.
היו סיבות שונות
למיעוט ספרי הקודש והתפילה בארון הספרים של יהודי אתיופיה. קס ממו מצביע על שלוש מהן:
ראשית, השלטונות החרימו רבים מהספרים. שנית, מנהיגים רוחניים בקהילה אסרו כתיבה, כי
תלמידי אורית, שרכשו ידע קרוא וכתוב והתקשו להשלים את לימודיהם, פרשו מלימודי קודש
וניצלו את הידע שרכשו כדי להפוך לקוראי כוכבים ומכשפים. שלישית, מלאכת הכתיבה היתה
כרוכה בהוצאה כלכלית גדולה, שלא תמיד היה קל לעמוד בה, ואמצעי הכתיבה לא היו זמנים.לפיכך, כל צעיר
יהודי שביקש ללמוד אורית, היה חייב לשנן את התפילות הנאמרות על ידי הנזירים או הקסים.
התמדה ומשמעת היו התכונות החשובות במלאכת הזיכרון.
"בזמן
שלמדנו, היינו מתלבשים כמו אדם העומד להיכנס לבית המלוכה", מסביר קס ממו,
"משלבים ידינו לאחור, מצמידים רגלינו זו לזו, מפנים פנינו אל הקיר, עומדים דום
בהוד וביראה. העמידה מול הקיר נועדה למנוע מאיתנו מלראות שום דבר אחר, שעלול להסיח
את מחשבתנו, ולהגדיל את הריכוז. המורה ניצב מאחורינו והתבונן עלינו לבל נזוז ימינה
או שמאלה. ואז הוא היה מורה שורת תפילה בעל-פה, ואנחנו חוזרים אחריו שלוש-ארבע פעמים.
חצי שעה עד ארבעים דקות למדנו ברציפות, ולבסוף, נדרשנו לומר את התפילה לבדנו, כדי לוודא
שקלטנו אותה".
שינון התפילות
לא הסתיים בלימודים, וגם בשעה שעסקו במלאכת חולין במהלך היום, דיקלמו את התפילות שלמדנו
בלילה הקודם. קס ממו מסביר
כי התפילות דומטת בקהילות השונות של יהודי אתיופיה, אבל קיים פער בידע של הקסים:
"יש קסים גדולים שהידע שלהם בתפילות אין לו סוף, כמו אוקיאנוס. קסים מן השורה,
ששמעו מילה או משפט חדש בתפילה, הוסיפו לתפילותיהם".
הקסים היו גמישים
לקבל חידושים בתפילה, ונוקשים בוויתור או בהסרה, משום שהם הכירו באופיה של התפילה בעל-פה,
שהיא משתכחת ונעלמת. אף שבהוספה גם אפשר לעוות תפילה ואף להתרחק מהתפילה המקורית, הם
ראו בה דרך יחידה למאבק נגד השיכחה. "אנחנו
הקסים נוטים לקבל הוספה בתפילה, ומי שמוסיף לא באים נגדו. המחסיר בתפילה נדרש להשלים
בעצמו מתוך שמיעה," מציין קס ממו.
היום בישראל
הקסים ממשיכים להתפלל בעל-פה, אך לא את כל התפילות. "היו תפילות מיוחדות שהתפללנו
באתיופיה. היו תפילות לשלום ירושלים וגאולה", מסביר קס ממו. "אנשים שמבינים
את משמעות התפילה, היו מתפללים לירושלים בהתכוונות גדולה, פניהם היו מאירים, ועיניהם
דומעות. היינו אומרים, 'הוי, ירושלים אין דומה לך מכל הערים בתבל, בנויה את לתלפיות,
היום הפכת תל חרבות'".
קס ממו
פונה אלי ואומר: "אתה יודע, כל עוד בית המקדש אינו בנוי, אף אם יבנו בתים בירושלים,
בעינינו היא עדיין חרבה. ירושלים תיחשב בנויה אך ורק לכשיקום בית המקדש". אף שתפילות
בעל-פה מאירות פני אנשים המבינים אותן וגורמות להם להזיל דמעה, הן נותרות עלומות בעבור
קהל המתפללים שאינו שולט בשפת הגעז. פער הידע הזה מבטיח דרגת קדושה לקסים ומערכת יחסים
דומה לזו שהתקיימה בין משה רבנו לעם ישראל. "כשהכוהנים מתפללים, הקהל מגיב בהתאם
להבעות הפנים, ריקודיהם, זמרתם, שמחתם או עצבותם. גם כשהמילים אינן מובנות, המתפללים
מבינים את מטרת התפילה. זה כמו לשמוע מוזיקה בשפה זרה וליהנות מצליליה הנעימים".
בימים אלה עלה
על הכתב נוסח התפילה העתיק. קס ממו הקליט קרוב למאה קלטות מתפילות בעל-פה של גדול הקסים,
מנשה זמרו ז"ל, ותימלל אותן במשך שנים. "לקח לי הרבה זמן לכתוב, בכל
שורה הייתי מתלבט ומתייעץ".
גם אחר מלאכת
נמלים זו, טיוטת הספר הייתה צריכה לעבור שינויים משמעותיים. אמסלו מהרי, עורך הספר:
"במשרד היו יושבים הכוהנים (מהרי מציע להשתמש בכוהן ולא בקס, כי קס הוא גלגול
של המילה קיסר, אשר אינה מוזכרת בתורה) ומזמרים את התפילות. אני כתבתי תפילותיהם במחשב,
ומה שנכתב השתקף במקרן גדול.
"אם כהן
אחד מדלג על מילה או משפט, אחרים היו עוצרים אותו ומתקנים. אף שהתפילה אותה תפילה וכל
הכוהנים עברו פחות ויותר אותה הכשרה, יש הבדל בין הכוהנים בבקיאות, בדיאלקט ובמבטא
בין הכוהנים מאזור ווגרה לאלה מדנביה או טגרי".
בסופו של דבר
ראה אור "ספר הכוהנים" עב כרס עם יותר מ-1,000 עמודים, בחסות העמותה
"מועצת הכוהנים של העדה האתיופית" ובמימונה של "הקרן הידידות". נמצאות
בספר תפילות חצות לילה, שחרית, מנחה, ערב ושבת.
מהרי רואה בספר
ירושה היסטורית, שלא ייעשה בו שימוש. "הדור החדש לא יקרא בו, וגם אנחנו לא, אבל
זה כמו תכשיטי זהב שאנחנו יורשים מהורינו ושומרים עליהם בכבוד". קס ממו מכיר
הן בערכו ההיסטורי והן בשימוש העתידי בספר. "הספר מכיל 2,000 שנות היסטוריה של
אבותינו. הקסים צריכים להיעזר בו בתפילותיהם, קהל מתפללים שיודע לקרוא צריך להשתמש
בו. בספר נמצאים דברי אלוהים חיים, והוא צריך להימצא בכל בית, אפילו אצל אלה שלא יודעים
לקרוא, כי הוא מביא ברכה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה