סלקטורים בבתי ספר?

נימוקים שונים ומשונים מנסים להסביר למה ילדים יוצאי אתיופיה לא מתקבלים לבתי ספר מסוימים, או לומדים בכיתות נפרדות * רק על דעות קדומות אף אחד לא מדבר 

 >>> שני חברים, אחד קלסר פניו בגוון בהיר, והאחר בגוון כהה, הולכים למועדון בילוי ביחד במצב רוח מרומם. הם פוגשים בשער סלקטור, המפצל אותם בכך שהוא מתיר כניסה לאחד ומונע מהאחר. זו היתה תופעה מוכרת בישראל, יתכן שעדיין מתרחשת בפועל, עד שחוקק לאחרונה "חוק מוטי וודג'ה", שאמור להבטיח כניסה למועדוני בילוי לכולם, ללא הבדל דת, לאום, מין, גזע וצבע עור. 

הסלקטורים במועדוני הבילוי הם גברברים בריאי בשר, שאפשר לראותם בקלות, ולכן גם אפשר שפעילותם תעורר בנו התנגדות. אולם במקרים רבים נמנעת הכניסה מישראלים יוצאי אתיופיה דווקא במוסדות שקשה לחשוד בהם – בתי ספר, אשר מופקדים על חינוך דור צעיר, סבלני וסובלני, מועיל לעצמו ולחברה.

פעילות זו מתקיימת ברמות שונות, לובשת פנים שונות ומשונות ומוצדקת בהסברים ונימוקים מגוונים. היא מתבטאת בסירוב לקבל ילדי עולים לבית הספר, הקצאת כיתות לימוד נפרדות, ניתוב או הסללה לכיתות ברמה נמוכה מבחינה חינוכית והתנהגותית, בהנהגת יד קלה בכל הנוגע לפליטתם מחוץ למסגרת הלימודית.

 

אולם, רק סירוב בתי ספר לקבל את ילדי העולים והפנייתם לכיתות לימוד נפרדות תופסים כותרות בתקשורת ומעוררים ויכוח ציבורי ופוליטי. שאר הפעולות נותרות סמויות מעין הציבור ומסבות נזק מיידי ובלתי הפיך לטווח הארוך בעבור אותם תלמידים, הוריהם והחברה. 

גם הפעולות הנחשפות בדרך כלל עוברות מתיחת פנים ומקבלות טיפול אנטיביוטי, למרות שמדובר במחלות שמצריכות טיפול מעמיק. בכל תחילת שנת לימודים ילדים יוצאי אתיופיה נושאים ילקוטים על גביהם, נצפים עומדים מול שערי בתי ספר, שנותרים נעולים בפניהם.

מניעת קבלה לבית הספר והקצאת כיתות לימוד נפרדות, מוצדקות בכל ההסברים כולם: החל מרמתם הנמוכה של ילדי העולים וכלה בהטלת ספק ביהדותם. רק הדעות הקדומות נפקדות ממערך הנימוקים. 

יחד עם זאת, לא תמיד הנימוקים כוזבים. תלמידים עולים פחות זוכים לשיעורי עזר ממורים פרטיים מקצועיים. הם עלולים למצוא את הסביבה הבית הספרית זרה ומאיימת. לא תמיד הם שולטים בשפה העברית. לפיכך היחלשותם בלימודים ובהישגיהם בלתי נמנעת בהרבה מקרים.

ייתכן שהמצב נובע גם מכך שרבים מבני הקהילה מתגוררים בשכונות שבהן יש ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה. כשילדי אותה שכונה לומדים בבית ספר סמוך למקום מגוריהם, הם הופכים לרוב גם במסגרת החינוכית.

משרד החינוך פועל לסגירה הדרגתית ומבוקרת של בתי הספר, שיש בהם ריכוז גבוה של בני הקהילה, במטרה לעודד את השתלבותם בבתי ספר אחרים. בית הספר נר עציון בפתח תקווה נסגר בתחילת שנת הלימודים בעקבות מחאת ההורים.

הפיתרון ההולם ביותר לקשיים של תלמידים עולים בלימודים ולצימצום הפערים, לא נמצא באי קבלת העולים לבית הספר, בהפנייתם לכיתות לימוד חלשות, בהקצאת כיתות לימוד נפרדות או בפליטתם מבית הספר. הפיתרון טמון דווקא בשילובם בכיתות רגילות, חיזוקם והעצמתם בשעות לימוד נוספות.

משרד החינוך, הגוף האחראי על חינוך ילדי ישראל, חייב להוציא הוראה ברורה ומפורשת, שאינה משתמעת לשתי פנים, ולקבוע כללים האוסרים אפליית תלמידים עולים בקבלתם לבית הספר והקצאת כיתות נפרדות.

חובת המשרד לעקוב מקרוב אחר התנהלות בתי הספר, שמא הם לא פולטים תלמידים עולים בשרירות לב, או ממהרים להפנות אותם לכיתות ברמה חינוכית נמוכה.

הגיע הזמן להעניק את הזכות הבסיסית לחינוך ראוי לשמו גם לילדים ישראלים יוצאי אתיופיה, כמו כל הילדים האחרים במדינה.