גורמים אינטרסנטים מפתים בני נוער לעבור למוסדות חרדים ודתיים, ללא הכנה וליווי * טוב שההורים מאפשרים חשיפה לתפיסות עולם שונות * אסור להם לוותר על האחריות לחינוך ילדיהם
בפתיחתה של כל שנת לימודים ההורים עושים כל שביכולתם לצייד את ילדיהם בכל האמצעיים הלימודים האפשריים. אם לא כולם, לפחות חלקם בחרו בתי ספר ההולמים את ערכיהם ותפיסת עולמם ושלחו את ילדיהם לשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה.
כל הורה חפץ שילדיו יתמידו בבתי הספר שבחרו, יצליחו בלימודים וייצאו בסופו של דבר עם תעודת בגרות איכותית. לא פחות חשוב, שיצטיידו בערכים החיוניים, שישמשו להם מצפן בהתנהלותם בחברה.
אולם שנה אחר שנה, הורים רבים בקרב ישראלים יוצאי אתיופיה מגלים כי ילדיהם סולדים מבית הספר שבו התחילו ללמוד ברצון רב, ואף משנים התנהגות בצורה קיצונית. בוקר אחד הילד קם ומתחת לחולצתו משתלשלות ציציות לבנות ועל קודקוד ראשו מונחת כיפה. הבת לובשת שמלות ארוכות ומשיבה בבושת פנים אורח שמושיט לה יד לשלום.
 |
| להיות על פי צו מצפון. עיבוד מחשב, למצולם אין קשר לתמונה |
קהילת יהודי אתיופיה דתית ברובה, אפילו אם לא תמיד המשפחות מבליטות את הסממנים הדתיים, לכן ההורים בדרך כלל שמחים נוכח התקרבות הילדים אל הדת. אולם בהדרגה הילדים נכבים בתוך עצמם, מאבדים חברים בבתי הספר החילוניים, ואפילו בשכונה הם הופכים לציפור בודדת.
אותם בני נוער מבקשים מהוריהם באמצע שנת הלימודים, אפילו בפתח מבחני הבגרות, לעבוד לבית ספר דתי. בדרך כלל מדובר בילדים מתבגרים, הנוטים להתמרד, אז ההורים נכנעים ונענים לדרישה.
נערים ונערות שלמדו בבתי ספר ובתיכונים חילוניים, במעבר חד מגיעים לבית ספר דתי או לאולפנה. עד מהרה הם מגלים כי לימודי הדת קשים מאוד, והם נדרשים לעמוד בדרישות התובענית של המערכת הדתית, כגון שלוש תפילות ביום, והתנהגות שונה באופן קיצוני ממה שהתרגלו עד כה.
ככל שהמסגרת מלחיצה יותר, הנערים זורקים את הכיפה והציצית, והנערות משליכות את השמלה הארוכה. הם שבים, והפעם בהקצנה יתרה, אל העולם החילוני. בני הנוער שעוברים את הטלטלות האלו נופלים לעיתים בין הכיסאות. הם לא הופכים לאנשי דת, ובוודאי לא רוכשים השכלה מתאימה, המאפשרת להם להתנהל בכבוד בחברה החילונית התחרותית והדורסנית.
תופעת ההתחרדות מתרחשת בכל חתך הגיל בשיעורים משתנים בין אוכלוסיות שונות. אולם נדמה כי בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ישנם גורמים אינטרסנטים, בתוך הקהילה ומחוצה לה, המנצלים את התערערות סמכותם של ההורים. הם מפתים צעירים בגיל ההתבגרות, וזורקים אותם אל תוך העולם הדתי, ללא הכנה מקדימה וללא ליווי נדרש.
איני מבקש למנוע מהילדים לימודי דת. אדרבה, צריך לאפשר להם להיחשף לתפיסות השונות ולחיות את חייהם בהתאם לצו מצפונם ורצונם. יחד עם זאת, הורים חייבים לדעת שילדיהם לא תמיד מודעים למניעים של גורמים זרים, שמבטיחים להם עולם דתי זוהר. בני הנוער, להבדיל ממבוגרים, פחות חוו אכזבות מבני האדם ומהחיים עצמם, לכן הם נוטים ללכת שולל אחר הבטחות, שלא תמיד יש בהן ממש. כך הם הופכים קורבנות קלים לגחמות של גורמים זרים.
הגיע הזמן שההורים ייקחו אחריות על חינוך ילדיהם ולא יפקירו אותם בידי גורמים אינטרסנטים, שמנצלים בני נוער מבולבל כדי להגשים את האידיאולוגיה הדתית ואת המניעים הכמוסים שלהם.
